אורית פיול אור היא אישה יודעת, ומכשפהטובה, ובתוך הכאן והעכשיו של המציאות.כבר למעלה מעשרים שנה שהיא פוגשת אנשים, בעיקר נשים, מתוך סקרנות ואהבה ורגישות. שואלת שאלות שמחברות אותם.ן לסיבה שבגללה קמים בבוקר, לסיבה שבגללה נולדו. פיול ואני נפגשנו לשיחת-לב, עם מעט הכנות קונקרטיות, והרבה התכווננות. מפגש פסגה של אינטואיציה. דיברנו על הרפואה שמתרחשת מאליה, מתוך הקשבה, נוכחות וחיבור. על לחבק ולאהוב מטופלים. ודיברנו על טייטלים, תפקידים, תארים וקריירה. על לוותר על כל אלה, ועל התפילה שכל בעלי הכח בעולם ישתמשו בכולם כדי לתת ולא כדי לקחת. וגם דיברנו על כאבי האובדנים של השבעה באוקטובר וגלי ההדף שלו, כשהכלי לא יכול לעמוד במשימה. על הדבר הזה שמתרחש, כשכאילו לא קורה דבר: על חסרון שמוכיח קיום, ועל המקום שבו כאבים רבים יכולים להאסף לריפוי גדול. השיר לסיום הוא: הביאו אלי / טלי וייס. הקלטה ועריכה: אופיר גל, אולפן sofa soundכל הזכויות שמורות לנויה שילה ©

Ask this episode

“What did the council decide on item 42?” — answered with the speaker and the moment.

Transcript

Related