השיחה עם אדמיאל קוסמן נעה בין האינטלקטואלי לרוחני, בין הגוף לנפש, בין עברית קדומה לעברית עכשווית וכל זאת במתינות נלהבת. במהלך השיחה מנסה אדמיאל לפרוס את משנתו הרוחנית-דתית היחודית, ושני השירים שהוא מקריא ׳קינה לתשעה באב׳ (המילים בהמשך) ו׳אלוהים המרכזי׳, מסייעים מאוד להבין אותה. קינה לתשעה באבחו"ק (=חזן וקהל), לאומרו בניגון חרישי לאחר קריאת מגילת איכה מְעַט מְאֹד מָקוֹם לַגּוּף, בִּתִּי.כִּמְעַט הַכֹּל תָּפְסָה בְּכֹּחַ הַנְּשָׁמָה.מְעַט מְאֹד מָקוֹם נוֹתָּר לַגּוּף, אָמְנָם נָכוֹן, בִּתִּי. הָיָה חָרוּת. אֲבָל בְּדֶרֶךְ אֲלִימָה. מְעַט מְאֹד מָקוֹם לַגּוּף. כִּמְעַט הַכֹּל הָיָה כָּתוּב. וּבַהֵיכָל, בִּפְנִים, הָיָה הַכֹּל לַבָז. קָרוּעַ וְשָׁסוּעַ, קוֹרֵס מִכֹּבֶד הַנְּשָׁמָה, כְּשֶׁהִיאהוֹרֶסֶת וְדוֹרֶסֶת לָהּ הַכֹּל, וּמְטִילָה סָבִיב אֵימָה. מְעַט מְאֹד מָקוֹם נוֹתָּר לַגּוּף. רָצוּץ, בִּתִּי, שָׁבוּר, בִּתִּי. חוּרְבָּן גָּמוּר. וְטֶרֶף לַנְּשָׁמָה. מְעַט מְאֹד מָקוֹם לַגּוּף, בִּתִּי, הֵן עוֹד בִּגְלוֹת הַגּוּף וּבְצֵאתּוֹ מִמְקוֹמו,ֹ לָנוּד, כְּהֵלֵךְמְגוֹרָשׁ, עַל פְּנֵי הָאָדָמָה, וּבְסוּרו,ֹ וּבְזוּעו,ֹ וּבְנוּעוֹ, הֲלֹא יָדַעְנוּ, בִּמְפוֹרָשׁ, הֵן הַכֹּל הָיָה כָּתּוּב: בִּתִּי, וּבַיָּמִים הַהֵם אֵין מֶלֶךְ, וְלֹא יִהְיֵה מָקוֹם לַגּוּף. בַּכֹּל תִּשְׁלוֹט הַנְּשָׁמָה. וְרַק עַל הָאָרוֹן, כְּשֶׁלְעָתִיד לָבוֹא, בְּתוֹךְ אֵימֵי הַמִּלְחָמָה, וּמַלְאָכֵי דָּרוֹם, וּמַלְאָכֵי צָפוֹן, וּמַלְאָכֵי חָרוֹן, וּמַלְאָכֵי אָשְׁמָה, יָבוֹאוּ וִיְכָסוּ אֶת דַּם הַכְּאֵב הַזֶּה בִּזְהַב-פָּרוֹכֶת-הַגְּלִימָה – רַק אָז תָּבוֹא בַּלֵּב טָעוּת הַהַכָּרָה-הָאָיּוּמָה: הַכֹּל הָיָה חָרוּת. אֲבָל בְּדֶרֶךְ אֲלִימָה. ⁠דף הפייסבוק⁠עמוד האינסטגרם⁠ערוץ היוטיוב⁠עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנורקריין: אריה מרקומוזיקה: ⁠׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״⁠

Ask this episode

“What did the council decide on item 42?” — answered with the speaker and the moment.

Transcript

Related