השיחה עם יונה־דביר שלם חדאד פותחת שער למקומות אחרים של ממש. יונה הוא נצר למשפחה מהאי ג׳רבה, שחי כיום בכפר קטן בשוויץ אחרי נדודים לא מעטים. היצירה הספרותית שלו כוללת בין השאר כתיבת שירים וספר חדש (ישוע, השטן וירושלים), שעוסק ביעקב ישראל דה האן, דמות קווירית, אורתודוקסית-יהודית ואנטי ציונית, שהשפיעה רבות על חייו. במהלך הפרק מקריא יונה־דביר את שירו ׳לצרור לגלות׳, שאת מילותיו תוכלו לקרוא כאן:לִצְרֹר לְגָלוּתלַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד (תהלים ס"ט)אאָנָּא שִׁמְעִי שֶׁתִּהְיֶינָה אָזְנַיִךְ נוֹטוֹת תַּחֲנוּנַי צוֹעֲקִים אֵלַיִךְ מִן הָאֲדָמָה אֲרָזֵינוּ רוֹעֲדִים וְאֵינָם עוֹד מִטָּתֵנוּ מִתְרַעֲנֶנֶת כָּל הָעֵת אֲנִי צָמֵא אֵלַיִךְ וְאֵין לִי הוֹלֵךְ לְבַד וּמִתְיַבֵּשׁ עָיֵף וּמֻתָּשׁ נִשְׁבַּרְתִּי נָטוּשׁ וּבְלִי כּוֹחוֹת אֵין בִּי עוֹד. הַדְּמָעוֹת בּוֹכוֹת בְּעַצְמָן וּבְקָרוֹב כְּבָר לֹא נוֹתַר לִי עַל אֵלֶּה אֲנִי בּוֹכִיָּה מַיִם רַבִּים לֹא יִגְּעוּ בָּנוּ אַךְ הָאֵשׁ הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת תַּעֲשֶׂה בָּנוּ –בעָבַדְתִּי אוֹתָךְ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה וְהָיוּ בְּעֵינַי כֹּה מְעַט בְּאַהֲבָתִי אוֹתָךְ אֲנִי זוֹכֵר לָךְ אֶת הַלֵּילוֹת וְאֶת הַיָּמִים שֶׁהָלַכְנוּ יַחַד בְּנִצָּנֵי אֲהָבַתְנוּ בַּאֲרָצוֹת זָרוֹת אָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם נִזְדַּקְּרוּ לִכְבוֹדֵנוּ כָּל הַלַּיְלָה הָפְכוּ בִּי יָדַיִךְ וְאָמַרְתִּי לָךְ אַל תִּפְגְּעִי בִּי לְעָזְבֵךְ בַּאֲשֶׁר תִּבְחֲרִי אֶבְחַר וְאָלִין עַד הַמָּוֶת שֶׁיַּפְרִיד וְכַמָּה אָהַבְתְּ אוֹתִי כַּמָּה אַהֲבָה יֶשׁ לָנוּ אֲנַחְנוּ בִּנְשִׁימָה אַחַת.גבְּמִלִּים הָאֵלּוּ קָרָאתִי וְלֹא עָנִית הַמִּלִּים הָאֵלּוּ הֵן גַּעְגּוּעִים לְפַעַם בָּהּ הַכֹּל הָיָה יָם הַמִּלִּים הָאֵלּוּ יְבֵשׁוֹת כְּצִיָּה מִשֶּׁיָּצָאת לִרְעוֹת בַּשָּׂדוֹת וְלֹא שַׁבְתְּ מִשֶּׁהָלַכְתְּ לְעֶדְרֵי חֲבֵרֵינוּ וְהִנֵּה הַכֹּל אֵינֶנּוּ וְהִנֵּה רִיק וְכָל מַעֲשַׂי וַעֲמָלִי לְלֹא יִתְרוֹן וְהַשֶּׁמֶשׁ אֵינֶנָּהּ עוֹד אֲנִי נֶחְתַּמְתִּי בְּפָנַיִךְ כְּגַן מָלֵא פֵּרוֹת נֶאֱטַמְתִּי וּמַיִם אֵין נִכְנָסִים וְאֵין יוֹצְאִים נִשְׁמָתִי בְּתַרְדֶּמֶת וַאֲנִי לֹא פּוֹתַחַת מְפַחֶדֶת לְהַחְלִיק נֶהְפָּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי מוּזָר הָיִיתִי לָךְ נָכְרִי לְאַהֲבָתֵנוּ מָה הוּא בֵּיתֵנוּ מָלֵא בְּמַיִם חַיִּים וּמְכַסֶּה אֶת הַדָּם.דאֲנִי בְּצִפִּיָּה לָךְ אָנָּא שָׁמַעַתְּ אֶת קוֹלִי וְאַל תַּעֲלִימִי אָזְנֵךְ מִבַּקָּשָׁתִּי בּוֹאִי לְרַוְחָתִי בּוֹאִי אִתִּי נֵצֵא הַשָּׂדֶה בּוֹאִי בּוֹאִי אֲנִי יוֹדַעַת גַּם שֶׁבְּכָל צִפִּיָּה יֵשׁ עֶצֶב וַעֲדַיִן אֲנִי זְקוּקָה לְךָ בּוֹאִי בְּאַהֲבָתֵךְ שִׂמְחַת לִבִּי בַּאֲנָחָה וְלֹא נוֹשֶׁמֶת אָנָּא תְּנִי לִי לְהִכָּנֵס תַּחַת כְּנָפֶךָ זֶה מוּל זֶה – אָנוּ לֵב יָם וְמִדְבָּר בּוֹאִי הַמִּזְוָדוֹת פְּתוּחוֹת כְּבָרהאֲהוּבָה, אֲנִי שׁוֹאֶלֶת & אוּלַי/ אוֹמֶרֶת אֵיפֹה אַתְּ עֵת בָּרַחְנוּ כְּמוֹ פַּטְרוֹנוּס/ הֵבַנְתִּי/ טוֹב הָיָה לִפְרוֹשׂ כְּנָפַיִם וְהִנֵּה/ וְיָצָאנוּ לִרְעוֹת בֶּהָרִים שֶׁל בְּשָׂמִים וּמֵיְקְאַפּ עַל הָעוֹר/ מְלָכוֹת שֶׁל דְּרָאג בְּמַמְלָכָה שֶׁל שֶׁקֶר/ יָצָאתִי/ לָשֶׁבֶת בַּכְּרָמִים לִרְעוֹת בַּשּׁוֹשַׁנִּים/ מְבַקֶּשֶׁת אֶת רוּמִי וְאֶת מַגָּע צְחוֹקֵךְ אִתִּי. אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהַמֶּרְחָק חָשׁוּב/ אוּלַי מִדֵּי פַּעַם נְחַיֵּךְ/ כְּשֶׁאָנוּ קוֹפְצוֹת לִלְגֹּם אֲוִיר זְרִיחָה/ כָּל אַחַת מִקְּצֵה הַלַּיְלָה שֶׁלָּהּ/ אֲנַחְנוּ בְּכָל זֹאת יוֹנְקִים/ גַּם כְּשֶׁבָּחַרְנוּ/ לִחְיוֹת בֵּין הַגַּלִּים ⁠דף הפייסבוק⁠עמוד האינסטגרם⁠ערוץ היוטיוב⁠עורך, מפיק ומגיש: אופיר מינץ־מנורקריין: אריה מרקומוזיקה: ⁠׳לך׳, להקת ״כּריכה רכּה״⁠

Ask this episode

“What did the council decide on item 42?” — answered with the speaker and the moment.

Transcript

Related