אתה עומד ביום הכיפורים, מתפלל בכנות, מבקש מחילה מעומק הלב. אתה מרגיש שהפעם זה אמיתי - הפעם אתה באמת הולך להשתנות. אבל חודש אחד אחרי החגים אתה מגלה שחזרת להיות בדיוק מי שהיית. אותן מחשבות, אותן תגובות, אותם כשלונות. זה כואב וזה מתסכל - למה אתה לא מצליח להשתנות באמת?יונה הנביא, שאת סיפורו אנו קוראים בהפטרת יום הכיפורים, היה בדיוק במקום הזה. הקב"ה ביקש ממנו ללכת לננווה, אבל יונה בורח. הוא יורד לירכתי הספינה ונרדם שם. בעצם, הוא עושה בדיוק מה שכולנו עושים: מנסה להתחבא מהחלקים בעצמו שקשה להתמודד איתם.אבל פתאום באה סערה, והאונייה מתחילה לטבוע. כולם מתפללים ויונה... ממשיך לישון.רב החובל יורד אליו ואומר משהו מדהים: "מה לך נרדם? קום קרא לאלוקיך!" הוא לא אומר לו "צא מכאן" או "למה אתה מתחבא". הוא אומר לו שגם פה, בירכתי הספינה, במקום הנמוך והנסתר ביותר - גם שם אפשר לקרוא לבורא עולם.וכאן מתגלה הסוד הגדול: הקדוש ברוך הוא לא מחכה לנו רק במקומות הקדושים והגבוהים. הוא מחכה לנו בדיוק במקומות שחשבנו שהם רחוקים ממנו - בחלקים הנמוכים והכואבים שלנו.שיעור משנה הסתכלות ליום הכיפורים, לכל מי שרוצה לפרוץ את המחיצות שמגבילות אותו.

Ask this episode

“What did the council decide on item 42?” — answered with the speaker and the moment.

Transcript

Related