האורחת: דר׳ שרית שחרור קרני, רופאת אשפוזי בית לילדים בצבר, ולשעבר מנהלת טיפול נמרץ ילדים בביה״ח שערי צדק. דיברנו על: היציאה מבית החולים והחזרה הביתה, למשוך חולים מהמוות והדרך הטובה למות, הבדידות של החולה והבדידות של הרופא שמקרבת בינינו, הוספיס כהצלת חיים, חמלה בקופסא, וככלי עבודה מרפא, השלבים של תשישות החמלה, שיא מקצועי שהוא גם סיוט בהתגלמותו וטראומה עמוקה, להשאיר בבית ילד עם חום כדי ללכת לטפל בילד של מישהו אחר, מריטוקרטיה, הדברים שלומדים מגדולי הדור בבית החולים הכי טוב בעולם. ודיברנו על: מחלה כסימן מאלוהים, לרשום למטופל להסתכל על העננים כל יום, המרחב הלא מילולי שהרפואה לא מכירה בו, למצוא אומץ, הגשמה דרך גמישות, התוקף שבפתקים, אינטנס-אינטנסיביות-אינטנסיביסטים. וגם דיברנו על: יונתן ואמא שלו, נעמי באום ופסיכוטראומה, הנשמה מנפש לנפש ומיטל חודורקובסקי. השיר: טיפה של אומץ, אביב בכר. הפרק מוקדש לצוות ברפא״ל ואירית אידן, שעבדו יחד עם שרית עם פרוייקט המנשמים בקורונה. וגם למטופל שלי, ו.ב., שנפרד מהעולם זמן קצר אחרי השיחה. הקלטה: סופה סאונד, תל אביב עריכה: אסף רפפורט כל הזכויות שמורות לנויה שילה©

Ask this episode

“What did the council decide on item 42?” — answered with the speaker and the moment.

Transcript

Related