עמרי רונן, לוחם מילואים, עורך דין, פעיל ציבורי ומועמד בפריימריז של מפלגת הדמוקרטים, מגיע לשיחה עם יוסי מרשק על מנהיגות, אחריות אישית והעתיד של מדינת ישראל. רונן, שגדל בכפר עזה ואיבד את סבתו בטבח 7 באוקטובר, מספר על הרגעים הראשונים של אותו בוקר, על השירות במילואים מאז פרוץ המלחמה, ועל התחושה שאזרחים רבים נאלצו לקחת אחריות במקום שבו המדינה והמערכות קרסו.במהלך השיחה הוא מדבר בכנות על האובדן האישי שחווה, על הקשר המיוחד שהיה לו עם סבתו ועל המכתב שהשאירו המחבלים בביתה לאחר שנרצחה. לצד הסיפור האישי, הוא משתף בתחושותיו לגבי המלחמה המתמשכת, השחיקה של משרתי המילואים, השסע בחברה הישראלית והמחיר שמשלמים מי שבוחרים להשמיע קול ציבורי ולהיכנס לזירה הפוליטית.השיחה נוגעת גם במחאה נגד המהפכה המשפטית, בפעילות של ארגוני המילואים והחברה האזרחית מאז 7 באוקטובר, ובאמונה שלו שדור צעיר של ישראלים צריך לקחת את המושכות לידיים ולהיות מעורב יותר בעיצוב המציאות. למרות הכאב, האכזבה והביקורת, רונן מציג חזון אופטימי למדינת ישראל, ומסביר למה מבחינתו המאבק על העתיד הוא לא רק פוליטי, אלא אישי לחלוטין.

Ask this episode

“What did the council decide on item 42?” — answered with the speaker and the moment.

Transcript

Related