הלו היברוס אנד שיברוס, וברוכים הבאים לחלק השני מהראיון שערכתי עם אליהו בהרוז יוסיאן. על יוסיאן אפשר להגיד ברמה המעשית המון דברים, הוא זוכה פרס בטחון ישראל, הוא חבר התנועת הביטחוניסטים, הוא שירת ב 8200, הוא נולד באיראן בשנת 1980 ועלה לארץ בשנת 2003, הוא חוקרֿ ומרצה על המזרח התיכון ואיראן הוא נשוי ואבא לשני הילדים. אבל יותר מכל אלה, בהרוז הוא מספר סיפורים בחסד שיודע לכבוש את המאזין בתיאורים שלו ובדרך בה הוא מנתח את הדברים. בעיניי איראן זאת מדינה מרתקת, איך הפכה מדינה שהייתה אחת הידידות הכי טובות של ישראל לאויבת המושבעת שלה בין לילה. זאת שאלה שמרתקת אותי עד היום. בשיחה עם אליהו מרגישים את איראן קרובה מתמיד, הוא מצליח להכניס אותנו אל תוך נפשו וראשו של האיראני הממוצע ובכך הוא מפרק עבורנו את הפוליטיקה האיראנית לגורמים. זאת שיחה עשירה בהמון תוכן, על כן החלטתי לחתוך את הראיון לשני חלקים, אותם אפרסם בנפרד. בשיחה בהרוז מספר לא רק על הפוליטיקה, הדת והתרבות של הרפובליקה האיסלאמית. בנוסף הוא גם מספר את הסיפור האישי של היהודי שחי בגלות וגדל במדינה עויינת ליהודים וליהדות ואיך זה מעצב את האישיות ובונה סוג מסויים של בני אדם, עם היתרונות והחסרונות של זה. ברמה האישית אני אגיד שהרגשתי חיבור מיוחד ליוסיאן, אני לא יודע אם זה תודעת המיעוטים שאנחנו חולקים יחד. הוא שגדל במדינה איסלאמית בתור יהודי ואני בתור דרוזי שחי במדינת היהודים, אבל בהחלט הרגשתי חיבור מיוחד לאיש. הוא נעים מאוד, חכם ורגיש בצורה יוצאת דופן ואני די בטוח שאתם הולכים להרגיש את זה גם כן. אז גבירותיי ורבותיי, ללא עוד הקדמות נוספות. בבקשה קבלו את האיש הזה, המשובח שבמשובחים, המיעוט שבמיעוט, הוא חריף, חכם וכל כך מרתק. אליהו יוסיאן האחד והיחיד. האזנה נעימה

Ask this episode

“What did the council decide on item 42?” — answered with the speaker and the moment.

Transcript

Related