בפרק האחד עשר של שְׁכַר סוֹפְרִים מתארחת אצל שי עמית הסופרת אורלי קסטל בלום. אולי הסופרת הבולטת ביותר בשלושת העשורים האחרונים. סופרת עליה מעידים סופרות וסופרים רבים בישראל כאחת מהגדולות בעולם. מספר לספר נבע קולה החד-פעמי בין שלל צלילי הספרות, באופן בלתי משוכפל ושאינו דומה לשום דבר אחר שהיה כאן - מעין קפיצה אבולוציונית של ספרות עברית. יצאנו למסע יחד עם ילדה של עולים ממצרים, שלמדה להתבונן בתנועת העולם מגיל צעיר מתוך זרותה, התבגרנו עם נערה שהשפה העברית עוד לא חדרה אל התודעה שלה לגמרי, עד שבבת אחת, בספר מקרי שפתחה, המילים נדבקו אל הדף ומשם ניווטו את החווייה החושית שלה בעולם. אורלי לימדה אותנו כיצד להתבונן, איך לראות את הבלתי נראה, איך חיים בשביל לכתוב או כותבים בשביל לחיות. בנדיבותה הרבה אורלי נתנה לנו כניסה אל התודעה שלה, אל שיטת המחשבה שלה וצורת כתיבתה. טיילנו יחד במימד האדיר הזה שבין הדמיון למציאות כדי לחבק את האפשרות לחוות בחושיה את העולם ולהבין תוך כדי תנועה מדוע הכתיבה עבורה היא החיים או אפילו לפני החיים עצמם. שוחחנו על אימהות, על אהבה, על סבתאות כפריחה מחודשת. על מהלכים ספרותיים שהיו מקבילים לחייה ועל התנועה שבין סוריאליזם לריאליזם. על מעוז אביב ולונדון מינסטור, על קהיר ופריז, עד שנדדנו ברחבי עולם בעקבות עשרות השפות שאליהן תורגמו ספריה. בסופו של מסע כאשר התיישבנו לנוח, הרמנו לחיים, לחיי הניצוץ הראשוני והפשוט של כל כתיבתה, רצונה הטהור והנקי - להיעזב לנפשה. Support the show: https://www.e-vrit.co.il/See omnystudio.com/listener for privacy information.

Ask this episode

“What did the council decide on item 42?” — answered with the speaker and the moment.

Transcript

Related