בן יהודה ראה בה שפה אחות שאפשר לחדש בה מילים, ז'בוטינסקי ואחד העם לא הסכימו עימו, אבל הערבית לא שאלה איש והשפיעה על העברית במגוון תחומים. שיחה על ההשפעה מימי הביניים ועד ימינו: ביטויים שאולים (יצאת גבר!), "גיור" מילים (התבאס, לכייף) ועוד הפתעות. *** המפגש בין עם ישראל לערבים החל לפני שנים רבות, וּכבר בתנ"ך מופיעה המילה "ערבי". יש ארבע תחנות מרכזיות של מגע בין העברית לערבית, ובכל תקופה שאלנו מן הערבית מילים: בִּימי הביניים - אופק, אקלים, לחן ועוד; בִּתקופת "חידוש העברית" לפני כ-150 שנה - גרב, טרי, אדיב ועוד; מילים מימי המנדט הבריטי - סחתין, מבסוט, אהלן ועוד; ומילים שחדרו לעברית עם גל העלייה של העולים מעָדות המזרח - מסטול, יעני, סחבק ועוד. בשיחה עם ד"ר עבד אלרחמן מרעי דיברנו על התחנות השונות, הדגמנו ביטוים השאולים מערבית (כלב נובח לא נושך, למשל), ואיך העברית "מגיירת" מילים ערביות: יצירת פעלים עבריים ממילים בערבית (התבאס, לכייף), יצירת סיומת רבים עברית (כפאות, ערסים), שילוב מילות יחס או מילים שלמות (בכיף, יאללה בסדר). עוד דיברנו על שינוי הגייה מהערבית לעברית (חפלֶה - חפלָה) ושינויי כתיב (הבלה - אבלה). *** ד"ר עבד אלרחמן מרעי - לשעבר ראש החוג ללשון עברית וספרותה במכון האקדמי להכשרת מורים ערבים במכללת בית ברל. מומחה לספרות העברית של ימי הביניים וחוקר את שתי השפות – העברית והעברית בישראל. חבר האקדמיה ללשון הערבית בישראל. כתב את הספר "שפה אחלה – שילוב הערבית בעברית הישראלית", וכן את "ואללה בסדר – דיוקן לשוני של הערבים בישראל".

Ask this episode

“What did the council decide on item 42?” — answered with the speaker and the moment.

Transcript

Related