מה עושים כשיש פער בין השם הרשמי שנתנה הוועדה ובין השם בפי תושבי המקום, מה קורה כאשר שר בממשלה בא לטקס חנוכת מקום על שמו בעוד הוועדה פוסלת את השם, כיצד השם הלועזי "רמת טראמפ" עבר את הוועדה אשר מתנגדת לשמות לועזיים, וגם על מחלוקות פוליטיות בוועדת השמות הממלכתית *** מה אתם יודעים על ועדת השמות הממלכתית – הוועדה שקובעת את שמות המקומות בארץ? בשיחה עם פרופ' יואל אליצור, חבר בוועדת השמות, גיליתי שלוועדה יש כמה עקרונות מעניינים: לא לשמות לועזיים של אישים (קריית מוצקין או כפר ביאליק, למשל), לא למתן שמות זיכרון לאנשים שנפטרו או נפלו (כפר פינס, למשל). עוד גיליתי שהם עובדים התנדבות (מובן ששאלתי "אבל למה???"), ושלא אחת שרים ואנשי ממשלה עוקפים את הוועדה ומה הוועדה עושה כשזה קורה. שאלתי את פרופ' אליצור אם הוועדה עדיין נאמנה להנחיה של בן גוריון לאנשי הוועדה: "להרחיק את השמות הערבים מטעמים מדיניים: כשם שאין אנו מכירים בבעלותם הפוליטית של הערבים על הארץ, כן אין אנו מכירים בבעלותם הרוחנית ובשמותיהם", וגם אם התגלעו חילוקי דעות בנושא בוועדה (התשובה: כן) ואם לוועדה יש סמכות ביהודה ושומרון. עוד דיברנו על תעתיק שמות המקומות לאנגלית ולערבית (מי אינו מכיר את פתח tiqwa או tikva) – אם הוועדה מחליטה על תעתיק או האקדמיה ללשון. בשיחה העמקנו בתהליך מתן השמות – האם מבקשים את האישור התושבים או ראש העיר או המועצה? ומה עושים כשהתושבים אינם מסכימים לשם מסוים, כמו: נווה צוף (השם שבפי התושבים) לעומת חלמיש (השם הרשמי); מעלה חבר (השם שבפי התושבים) לעומת פני חבר (השם הרשמי). בשיחה עלו הרבה סיפורים מעניינים: מה עושים כשהעירייה מחליטה לקרוא לכביש שמחבר בין יישובים בשם "דרך משה כחלון" והשר כחלון עצמו השתתף בטקס ההשקה אבל ועדת השמות מתנגדת לשם? מה קורה כשמקימי המקום מתחייבים לתורם לקרוא את המקום על שמו (מקרה כפר רוזנוולד לעומת זרעית) מה חשבה הוועדה על השמות: מחלף רחבעם זאבי ודרך יצחק רבין מה קורה כשהיזם קבע את שם המקום (מקרה גבעות עדן) אבל ועדת השמות מתנגדת ומייד מקבל מכתב מהעו"ד של היזם? כיצד השם הלועזי רמת טראמפ עבר את הוועדה, ומהו ההבדל החשוב בין רמת הנשיא טראמפ ובין רמת טראמפ? למה התנגדה הוועדה לשם יהוד-מונסון? *** פרופ' יואל אליצור – חבר בוועדת השמות הממשלתית, חבר באקדמיה ללשון העברית, וחוקר בתחום הגאוגרפיה המקראית, התנ"ך ועוד. בוגר החוג ללשון באונ' העברית. כתב את הספר "שמות מקומות קדומים בא"י השתמרותם וגלגוליהם" בהוצאת יד בן צבי והאקדמיה ללשון העברית. כתב מאמרים רבים, חלק מהם – בעיקר מהזווית הגאוגרפית – גם בעלי השלכה הלכתית. היה הראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת הרצוג שבאלון שבות, וראש אשכול לימודי ארץ ישראל במכללה ירושלים. *** עוד הרחבות על הפרק - באתר "לשוניאדה": https://leshoniada.co.il/

Ask this episode

“What did the council decide on item 42?” — answered with the speaker and the moment.

Transcript

Related