כבר כשהגעתי לבית של חיה להקליט את הפרק הזה נפתח לי הלב. מהר מאוד הוא נפתח. אי אפשר אחרת כשמדובר בחיה ובשירים שלה. מי שפגשה אותה יודעת. מי שקוראת אותה יודעת. זה משהו שתפס אותי כבר בפעם הראשונה בה קראתי שיר של חיה לוי. לא רק הכנות, החדות, ההומור, האהבה, אלא בעיקר הדבר הזה שקורה, שגם כשהיא נוגעת בעומק הכאב, בעצב הכי חשוף של הבדידות, זה עושה לי להרגיש לא בודדה. זה עושה לי להרגיש יותר קרובה. לשירה, לחיים. כנהוג ועל פי חוקי הפורמט, דיברנו על כתיבה, על עריכה, על שירה, על בדידות ואהבה, על קו הגבול הדק בין אומץ לטיפשות. קראנו מלא חיה לוי, וגם נורית זרחי, יאיר הורביץ, יונה וולך וחדוה הרכבי. בפתיחת הפרק חיה קראה את "היסטוריה של הפרט" כי תמיד רציתי לשמוע את חיה קוראת את דליה רביקוביץ' ובפרט את השיר הזה, שמתוכו גזרתי את שם הפודקאסט. כשחיה קוראת שיר משהו בי מתרפק ונמס אל תוך מיטת שירה. אם תקשיבו, תתרפקו גם.אני חושבת שבלב הפרק הזה דולק כמו נר, פועם כמו דופק - נס האהבה. מכאן שם הפרק, שהוא מתוך השיר של חיה. אני ממליצה לכן ולכם להאזין לנו ואז ללכת לקנות את כל ספריה של חיה בבת אחת. תודה לחיה על האירוח הנעים, הטעים, על הלב ועל השירים שלה. תודה למי שיאזינו לנו. אם אהבתן ואהבתם, תגיבו וזה ישמח אותנו מאוד.ועוד משהו קטן אחרון: בפתח ספרה האחרון "המצאת האהבה" חיה מקדישה את הספר "לחפים מפשע". הפרק הזה מוקדש להם גם.

Ask this episode

“What did the council decide on item 42?” — answered with the speaker and the moment.

Transcript

Related