ילדים הם בעצם סטטיסטיקאים קטנים, יש סיבה טובה למה הם אומרים מיכנס במקום נכנס ומחליץ נעליים במקום חולץ ולבינה המלאכותית יש מה ללמוד מהם על רכישת שפה – שיחה מרתקת על חקר רכישת השפה של הילדים. *** המסקנה: בעזרת יכולות הקֶשב והזיכרון שלהם אפילו ילדים בני שנתיים(!) עוסקים כל הזמן בסטטיסטיקה ובייצור הכללות. המסקנה הזו מסבירה שלל "שגיאות" לשון שהם אומרים: ביצה-ביצות, איש-אישים (פה ההסבר פשוט), נפרק לעומת התפרק, מיכנס במקום נכנס, רצָתי במובן רציתי (באלה ההסבר מורכב יותר). הכללות פה שונות ומשונות: ממילה שאינה מסומנת כנקבה והיא במין נקבה, דרך הֶקֵשים והשוואות, וכלה בזיהוי התבניות והמשמעות של הבניינים בעברית. בפרק שהוקלט בפני קהל בזום ("קולולושה חי") שוחחתי עם פרופ' דורית רביד על "השגיאות" של הילדים, ועסקנו בסוגי שגיאות: שמות עצם, תארים (חולצה אחרה במקום אחרת), פעלים (מלחיץ נעליים במקום חולץ) ומילות יחס (ממנך במקום ממך), והממצאים מרתקים. בפרק תגלו אילו שלושה דברים קשים יש במעבר עִיפָּרון-עֶפְֿרונות, למה הם אומרים מגידה במקום אומרת, וגם פיחד במקום פחד ומתי הם יוצרים צורות כמו צְדף=צדפה, בייץ=ביצה. עוד תגלו איזו מילה עברית הכי קשה לילד להפוך מיחיד לרבים, מה המשקל והבניין המצויים ביותר בעברית ומה זה מלמד אותנו על השפה של הילדים. לקראת סוף הפרק עסקנו בשאלה אם לתקן ילד קטן שמדבר בשגיאות בעברית ודנו על תפקיד הבינה המלאכותית בהבנה איך רוכשים השפה. *** דורית רביד היא פרופ׳ אֶמֶריטה באונ' תל אביב; בלשנית העוסקת בחקר רכישת העברית הדבורה והכתובה בקרב ילדים ובני נוער. חברת סגל בחוג להפרעות בתקשורת (הפקולטה לרפואה), ובבית הספר לחינוך באונ' תל אביב. בין תפקידיה הייתה יו"ר האגודה הישראלית לאוריינות ושפה, נשיאת החוג הישראלי לבלשנות, וסגנית הנשיאה של הארגון הבינ"ל לרכישת שפה. כיום היא עורכת כתב העת הבין-לאומי Written Language and Literacy בהוצאת Benjamins. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

Ask this episode

“What did the council decide on item 42?” — answered with the speaker and the moment.

Transcript

Related