ממה הושפע הרמב"ן יותר - מלשון המקרא או מלשון חז"ל, מה יחסו של הרמב"ן לארמית, כיצד השפיעה הערבית על לשונו, ואילו מילים בעברית הוא חידש. *** הרמב"ן חי בימי הביניים, אחרי תקופת המקרא ואחרי תקופת חז"ל, וכשהוא כתב את פירושו לתורה האם הוא הושפע יותר מלשון המקרא או מלשון חז"ל? ד"ר אליאור בביאן כתב דוקטורט בנושא, ובפרק "בקולולושה" הוא מציג את ממצאיו במגוון זוויות ותחומים: אוצר המילים (עץ המקראי לעומת אילן החז"לי, גוי במובן המקראי לעומת גוי במובן החז"לי) תורת הצורות (סיומת -ים לעומת -ין; התפעל-נתפעל) הכינויים (אלה-אלו, אנו-אנחנו, זאת-זו) התחביר (ש-אשר) מערכת הזמנים (יקטול-קטל) הסמיכויות (סמיכות רגילה לעומת סמיכות בתוספת של). בפרק ד"ר בביאן גם מסביר מדוע בתחום מסוים הושפע רמב"ן יותר מלשון המקרא ומדוע בתחום אחר מלשון חז"ל. עוד בפרק: כיצד השפיעה הערבית על לשונו של הרמב"ן, אילו מילים בעברית חידש הרמב"ן, ומה יחסו לשפה הארמית. וגם: כיוון שד"ר בביאן הוא אלוף האלופים בחידון התנ"ך, חילצתי ממנו טיפ מה נדרש כדי להיות אלוף האלופים. *** ד"ר אליאור בביאן – עורך לשון בהוצאה לאור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כתב דוקטורט על "לשונו של הרמב"ן בהשוואה לרובדי הלשון הקודמים של העברית", ועוד מאמרים בנושא. חתן התנ"ך העולמי, וגם אלוף האלופים. מרצה לתנ"ך במסגרות שונות, ובימים אלו כותב פירוש מקורי לסוגיות נבחרות בפרשות השבוע. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

Ask this episode

“What did the council decide on item 42?” — answered with the speaker and the moment.

Transcript

Related