מפתיע: במסורות העדות כמעט שאין הקפדה על כללי הדגשים בבג"ד כפ"ת, יש הצדקה להגיות שהיום נחשבות לא תקניות, ויש 3 מסורות הגייה למילה "אמתלה" - על הכוח הגדול של מסורת ההגייה שבעל פה והשפעתן על התקן בעברית ימינו. *** יש 3 מסורות עיקריות של הגיית העברית: ספרדית, תימנית ואשכנזית, אבל בפועל בעברית ימינו יש נטייה ברורה למסורת האשכנזית דווקא על חשבון שאר המסורת. למה? בשיחה עם ד"ר דורון יעקב דיברנו על המסורות האלה ועל ההגייה הקדומה של העברית - מי מסר לנו אותה, איך המסורות משפיעות על התקן בעברית ימינו (כמו בהגיית המילים: שובר, גולל, סורג), מדוע יוצאי עיראק אומרים זבּובּים, ומדוע מדינת ישראל היא כור היתוך גם מהזווית הלשונית. בפרק עסקנו בהגיות שונות ולא מוכרות של מילים רבות: רַבּי / רִבּי / רֶבּי עוּבָּר / עוֹבָֿר / עוֹבֶר סעוּדה / סעוֹדה שִיעור / שֵיעור מעוֹמ֫ד / מע֫וּמד / מעוּמ֫ד סוּמָא / ס֫וֹמֶא עָרֵב / עָרָב / עַרָּב חוּמָּש / ח֫וֹמֶש לפיכֿך / לפיכּך גיהינום / גיהינם גָזֵל / גֶ֫זֶל כָּרֵס / כֶּ֫רֶס אַמְתְּלה / אַמְתָלה / אמַתְלה ועוד בפרק: על ההטעמה במסורות הלשון (יש הרבה יותר מילים מלעליות מהמקובל היום), על מילים שבתנ"ך הגויות בדרך אחת אבל במסורת העדות בדרך שונה (כמו: טהרה, דבק), על חוסר תשלום דגש במשקל קיטול כשיש גרונית (למשל: תיאור) ועל חוסר ההקפדה בכל המסורות(!!!) על הדגשים המוכרים לנו היום בכללי אותיות בג"ד כפ"ת. *** ד"ר דורון יעקב - מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכללת הרצוג. עובד במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית וכן מנהל אוסף ההקלטות של מרכז מסורות ישראל באקדמיה ללשון. *** הרחבה על הפרק תמצאו באתר לשוניאדה: https://leshoniada.co.il

Ask this episode

“What did the council decide on item 42?” — answered with the speaker and the moment.

Transcript

Related